שאלת היקף הנזק והפיצוי שיוענק לתובע, שנפגע בת"ד

1. התובע הוא תושב בקה אל גרביה, נשוי, יליד 2.12.73. הוא נפגע בתאונת דרכים ביום
8.5.96, והנתבעת חייבת בפיצוייו.

2. פגיעתו של התובע בתאונה היתה קשה, הוא נפגע, בין היתר, בראש, נגרמה חבלה מוחית,
וכמו כן נגרם שבר בחוליות הצוואר. התאונה הצריכה 48 ימי אישפוז ומספר רב של
ניתוחים. קודם לתאונה, מגיל 3, היה מושתל בגופו של התובע שאנט )צינור ניקוז(, מן
הגולגולת אל הבטן. השאנט פעל ללא בעיות, אך התאונה גרמה לשיבוש פעולתו. עקב זה
נגרמה הרחבה של חדרי המוח, והיה צורך להשתיל שאנט חדש במקום השאנט הקודם.

3. התאונה היא גם תאונת עבודה. המוסד לביטוח לאומי קבע לתובע נכויות אלה: 50 אחוזי
נכות בגלל פגיעה קוגניטיבית לפי סעיף 34ה למבחנים, וכן 30 אחוזי נכות בגלל הגבלה
קשה בתנועות עמוד השדרה הצווארי - לפי סעיף 5(37()ג( למבחנים. הנכות הרפואית
המחייבת, לעניננו, היא בשעור של 65 אחוזים לצמיתות. נציין, כי המוסד לביטוח לאומי
השתמש בתקנה 15, והנכות הועלתה, בסופו של דבר, ל - 100 אחוז לצמיתות.

4. לתובע השכלה של 12 שנות לימוד, אך אין לו תעודת בגרות. עובר לתאונה הוא עבד
כמגיש מלצר ומפעיל בקפיטריה שבאוניברסיטת תל-אביב. היקף עבודתו היה במשרה מלאה; הוא
היה עובד חרוץ; היה לו קשר טוב עם הלקוחות; מעבידו היה מרוצה ממנו, ובכסף של היום
היה התובע מרויח כדי 4,500 ש"ח לחודש, ברוטו. לו היה ממשיך התובע לעבוד בקפיטריה,
ניתן לשער ששכרו היה עולה, לאחר מספר שנים, לכדי 6,000 ש"ח נטו לחודש.

מאז התאונה אין התובע עובד. שוכנעתי כי פגיעתו הקשה של התובע בתאונה, והנכות שנותרה